ליטל מימון / אנושיות |
כשהצעות שחוזרות ומכות לך בפנים חונקות את העיניים שלך.
כשהירח מאיר בקרני שמש לבנות
ונדמה לך שאת אבודה בתוך מראה.
כשהכל הפוך ואת, את רק השתקפות של אותן קרניים.
הפחד שקינן בך באותו רגע,
הקרן שהבהבה כמו מנורה שעוד רגע נשרפת.
האנושיות היא שכואבת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|