תמר שיאל / קרבה הקרבה |
רק שניה עברה לה ברגע,
מבט נלכד
התרחשה קרבה ומיד
גוף התקרב לגוף
מילים נאמרו, רוחפות באויר
חודרות מבעד לעשן.
הם נוקבות ,
למרות שנאמרות הן בלחש.
הם מכשפות
הן נשארות מרחפות.
מרגישה אותן,
רוקדת עמן,
הן עוטופות אותי,
והגוף נמצא פה
הנפש נמצאת כאן למעלה
היא מביטה עלי
מנותקת, מרוחקת
מבינה שאני בתוך בועה
לא חשה לא מבינה
נמצאת בהיי של טירוף
של ניתוק הנשמה מן המציאות...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|