ואת אומרת
תביט על החיים
נעים לכיוון אחד
בלי שנרגיש
ואני לא יודע
מה בא קודם
החיים או המוות
ואיפה אני נמצא כעת
מביט על השעון
המחוגים נעים יותר מדי מהר
עוד מעט לא נוכל לגעת
עוד מעט לא נדבר
בחוץ הלילה ירד
אורות של עיר
יהבהבו
אחר כך אנחנו נצא
ואת אומרת, עכשיו זה זמן טוב
לא לפחד
ואני מלטף את פנייך בחוסר תחושה
בקבוקי יין, שולחן מסודר
מה בא קודם
מה אחר כך נשאר אמיתי
אולי נרקוד, אולי ניפול
הזמרת עכשיו שותקת
ואנחנו מסתכלים החוצה, בחשש
שמשהו יתחיל
עוד מגע אחד
ואחר כך, זה שוב מתגבר
התחושה האינסופית של מציאות
שלא מתגשמת
ואני מניח את היד על הכתף שלך
ומרגיש איך זה מתחכך
השמיים אדומים, שחורים
רק אנחנו לא מצליחים לפתור את החידות
ואת אומרת
תביט על החיים
הם לא נותנים לנו לגעת
אז אנחנו מביטים עליהם מרחוק
חלונות ראווה, פוסטרים ענקיים
ויש כאלה שחיים מהיום להיום, וכול מה שהם יודעים
זה לצחוק כמו מטוטמים
ואני לוקח את היד שלך
ואנחנו עוזבים
הכביש מתפתל כאילו אין לו סוף
אני לא יודע
מה בא קודם
החיים או המוות
באיזה שלב אנחנו נמצאים כעת
על מה נוותר שנמשיך
וכמה נצטרך עוד להתגבר.