New Stage - Go To Main Page


עם צאת סהר בין עננים
נזכרתי ביום בו כלו הקיצים
עודי מביט אל רקיע, אל על
מתחרט על היום בו נכנעתי לסם
מעבר לגלי נפשי הגועשים ברחש נשמתי האחרון
אני שומע זעקה חרישית, עקומה
זעקת ילדותי הקוראת אליי, משאול ליבי הנמק
והיא מאירה בשאול ליבי אור, של תקווה אחרונה
וכיסופיי, כבדים מכל אשר נשא גוף אדם לשוא
נמקים לעולם, בשדות אשמדאי
שדות אינסוף, שהאופק בם מאיר עלי שחורות
האין בך רחם, אין ולו צלם אנוש?
רחם אחד ומסופקני,
אך תפילה על שפתיי לא נותרה ליפול על אזניים ערלות
אשמתי - זוהי, ערפו ראשי. שכן אין בי עוד מאום.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 17/5/05 18:47
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שימון עקריץ

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה