טלילה, שאני אמות!
איפה הלכת לי לאיבוד לשבוע? היית חולה שוב פעם? אז למה לא
התקשרת או משהו?
אה, אמא שלי לא מסרה לי. איפה היית? באונקולוגית?
מה זה? זה קשור לתינוקות?
אם הייתי יודעת, לא היו קוראים לי ירדנה אם לא הייתי באה לבקר
אותך!
מה אמרת? היה לך הבאבואות-רוח? מה זה? זה איזה מחלה נפשית?
תמיד ידעתי שאת קצת דפוקה, טלילה.

אה, אבעבועות רוח! עכשיו הכל ברור לי. זה עם הגירודים. עד היום
אני זוכרת את זה. היה לי בגיל 6, ואמא שלי אמרה לי לא לגרד כי
אני אהיה מכוערת אם אני אגרד. תראי איך השיער שלך נראה, נראה
לי שגירדת עד שירד לך כל השיער מתחת לדבר הזה שיש לך על הראש,
את גירדת?
נו, את רואה, אמא שלי צדקה. תראי איך יצאת. תמיד ידעתי שאת קצת
דפוקה, טלילה.

הקיצור, מה שאני באה לספר לך זה על החבר האחרון שלי. חבל לך על
הזמן - חתיך עולמי שישאר תמיד בליבי. ג'סטין, אין לך מה לקנא
מאמי. אתה יודע שאני שלך אם תבוא, אבל בינתיים יש לי אחרים.
מה אמרת, טלילה? אל מי אני מדברת? לג'סטין, תשתקי, זה ביני
לבינו. מה אחרון?
למה אחרון?
מה?
למה אני לא רוצה לצאת יותר עם בנים?
מי אמר את זה?
הוא לא היה החבר האחרון ביותר שלי.

טלילה, נראה לי שאת עדיין חולה. אני לא אמרתי את זה. הוא אחרון
בגלל שעוד לא היה עוד אחד. אינשאללה יהיה בקרוב איזה יוסי,
חמוד כזה מאשקלון. יש לו כבר אוטו, והוא מסיע אותי. בקרוב גם
יהיה לו רישיון ואז נוכל לנסוע לתל-אביב ולבלות. גם לך יהיה
חבר יום אחד, טלילה, את פשוט צריכה להיות פחות דפוקה כזאת והם
יבואו. תיקחי עצה ממני ותתחילי לשים יותר איפור.

אז החבר האחרון שלי, קראו לו שרגא, פגשתי אותו במועדון
הפורפליי, הוא היה כזה חמוד - שזוף ורזה וחתיך. מה אני אעשה
שקוראים לו שרגא? מה אני אמא שלו? אין לי דעות קדומות על אנשים
עם שמות מוזרים. עובדה, אני חברה שלך ואף-אחד לא מבין למה.
אז מה אם לסבתא של הסבתא שלך קראו טלילה. את יודעת את מי זה
מעניין, והיא כבר לא איתנו. לסבתא שלי קראו כוכבה אבל ההורים
שלי לא הענישו אותי כמוך ונתנו לי שם של מישהי שמתה כבר,
זכרונה לברכה טפו-טפו שתזכה לחיים ארוכים.

טללית, אולי תפסיקי להפריע כל הזמן? תני לספר עד הסוף.
אז שרגא, הוא אמר לי שהוא חייל ושהוא משרת בנון-בית או משהו
כזה, נגד מטוסים - אז לא אמרתי כלום, כי ת'כלס אין לי שום דבר
נגד מטוסים.
אבא שלי אפילו די בעד מטוסים כי הדוד שלי מיכאל הוא טייס
באל-על. לא, לא אומרים מיכה-אל, אלא מי-כה-אל - יענו מבטאים את
זה במילרע. אל תסתכלי עליי ככה, הוא לא מהשכונה שלנו, הוא
מוצלח, כולם פה פושטקים.

אמא שלי אומרת שאני צריכה להתחתן עם טייס, אבל אני לא רוצה
להתחתן עם מיכאל כי הוא מכוער. הייתי מעדיפה לקפוץ מהקומה
השנייה בעזריאלי מאשר להתחתן איתו ולהכין לו אוכל. מה זאת
אומרת "למה שנייה"? למה נראה לך שיש לי כוח לעלות עד למעלה? זה
לא עולה גם כסף? הרי בשביל להוכיח את הפואנטה לא צריך ליפול
מכל-כך גבוה.

בקיצור, הכרתי אותו בפורפליי. אני לא יודעת למה קוראים לזה
פורפליי כי בתכל'ס אין שם רק 4 אנשים, בדרך כלל יש יותר - והם
לא משחקים, אז אני לא יודעת מה הקשר. מה זה 'משחק מקדים'? זה
משהו בכדורגל? כי אני לא מבינה בכדורגל. למה את מדברת סתם
שטויות? אני יודעת שאין לך מושג גם בכדורגל.

בקיצור, טלילה, את מפריעה לי! פגשתי אותו בפורפליי. הוא שאל
אותי בת כמה אני ואמרתי לו חמש-עשרה, אז הוא חשב במשך איזה
דקה, ואני חשבתי שאני הולכת למות. בסה"כ אמרתי לו את הגיל וכבר
הוא נופל לפילוסופיות ונעלם לי. בחור כבד כזה, רציני. הוא אמר
לי שיש לי מזל כי הוא בן 18, ויש את חוק החצי - מה זאת אומרת
מה זה? את לא מכירה את חוק החצי?

חוק החצי הולך ככה: אם הוא בן 18, לחלק לחצי ולהוסיף שש - זה
יוצא, אה, תשע, כן, ועכשיו את מוסיפה שש - וזה יוצא, אה,
חמש-עשרה, מה את סתומה?
אז אם מישהי היא בת חצי מהגיל שלך ועוד שש אז מותר לך לצאת
איתה.

אז אחרי דקה הוא אמר לי שיש לי מזל כי הוא בן 18, ויש את חוק
החצי - אבל הסברתי לך כבר מה זה. מה הקשר לחוק השבע? אני מדברת
איתך בעשרוני ואת מדברת איתי על שברים מדומים. זה בכלל קשור
לערבים החוק הזה, לא? את יודעת איך אומרים שבע בערבית, אבא שלי
תמיד צוחק על זה - שיבע.
אה, זה החוק עם האוכל שנופל על הרצפה ומותר להרים אותו?
מאיפה שמעת את זה? מאח שלך? אח שלך סתום, טלילה. אל תקשיבי
לו.

אז החמוד הזה אומר לי ככה וככה, מאיפה אני ומה אני עושה. אז
אמרתי לו: חחחחעעע, מה נראה לך אני עושה? אני עדיין תלמידה. אז
הוא אמר לי לא נורא, כי הוא רק לאחרונה סיים בית-ספר בהצטיינות
אחרי שתיים-עשרה שנים לימוד.
הוא רוצה להיות מהנדס שהוא יהיה גדול והוא יבנה לנו בית.

את שומעת, לפני שבוע שלחתי לו פרחים ושוקולדה, אבל הוא לא
החזיר לי תשובה. כן, אנחנו כבר לא בקשר. מה זה קשור לפלאפון?
הוא היה מתקשר אליי, זה לא קשור שאין לי שיחות יוצאות. כבר
הסברתי לך שההורים שלי לא קמצנים, הם פשוט רוצים לחנך אותי
לערכים טובים. אולי תסתמי קצת?

אז יצאתי איתו משהו כמו חודש, פלוס מינוס, ואז נפרדנו - ולכן
אנחנו כבר לא בקשר. לא, טלילה, הוא לא בגד בי. לא הייתה לו
אחרת על פניי, כמו שאמר פעם אלוהים.
אני אסביר לך למה הוא נפרד ממני.

מה? גם לך אין חזה! זו לא הסיבה ולחזה שלי אין קשר לעניין! גם
השיער שלך לא משהו ואני לא אומרת כלום.
את יודעת שכולם אומרים שזה נראה כמו פאה, אבל אני לא רוצה
לדעת. לאישה יש את הזכות ללבוש איזה שיער שהיא רוצה.
סתמי כבר! הוא לא צריך מישהי עם חזה כשיש לו אותי עם כל
האישיות המגנטית. אני כמו כרטיס אשראי, אני קונה את כולם
בכריזמה הסוחפת שלי. הוא לא נפרד ממני בגלל שלא נתתי לו. זה לא
קשור - הוא לא בשל עדיין למערכת יחסים עם סקס.

הייתי אצלו לפני חודש, ופתאום ככה אני נכנסת אליו הביתה
ויושבים מלא אנשים על הכורסאות בסלון, והכל מקושט יפה ויש
מסיבה. אני רואה אותו יושב באמצע הסלון, על הכיסא מול השולחן,
כולם שמחים וצוהלים, והוא - איך שהוא רואה אותי - נהיה פתאום
עצוב. אני ראיתי אותו ככה, ישר צעקתי לו: "שרגא!!!" ורצתי אליו
לחבק אותו.

הוא קם ונעמד ואני קופצת עליו ומחבקת אותו, והוא - חלשלוש כזה,
תמיד אין לו כוח בכלל להרים אותי - את שמנה, טלילה, לא אני!
אני פשוט קצת מלאה. זה לא קשור. הוא חלשלוש בלי קשר.

אז אני מחבקת אותו והוא בקושי מחזיק אותי חזרה, ודוחף אותי
ממנו. אני באה לנשק אותו והוא מושיט לי את הלחי. אז שאלתי מה
הקטע ואם זה בגלל המשפחה שלו, שלא מוכנה לקבל את החברות שלנו
בעין יפה, ואם זה בגלל הבדלי המעמדות והפער הסוציו-אקונומי
בינינו.

טלילה, את ממש שקטה. את בטוחה שאת מבינה מה שאני אומרת או לדבר
יותר לאט? נראה לי שלפעמים צריך להצמיד לך מתורגמן, כזה
שמתרגם. אבל אם יעשו את זה הוא יתחרפן ויברח, עם איך שאת מזילה
ריר על גברים. אז אני אמשיך.

שרגא אומר לי שזה לא העניין. אני עונה לו שהאהבה בינינו היא
נצחית ולא ניתן לצרות של העין אצל אנשים אחרים להפריע לנו, כי
בעיניים שלי לבד יש מספיק מקום בשביל שנינו גם בלי ההורים
העשירים שלו. אז הוא מחזיק לי ממש חזק ביד, באופן מפתיע, ולוקח
אותי לחדר האחורי אצלו בבית, כי אצלם יש מקדימה עם פטיו ועם
הול ובכלל בית פרטי יפה כזה, לא כמו הבית של ההורים שלך.

אני אומרת לו, שרגא, אחרי כל מה שעברנו? אין להם בושה להפריד
ככה בינינו?
והוא עונה לי, על מה את מדברת, ירדנה? על איזה 'בינינו'? לא
היה ולא יהיה אף-פעם בינינו. בקיצור, ההורים שלו האכילו אותו
בהרבה שטויות במיץ עגבניות בבית.
הוא ממשיך ואומר לי שאני חייבת להפסיק להציק לו ולעקוב אחריו,
אז אני אומרת לו שזה מתוך חיבה ושאני יודעת שהוא לא מתכוון.

בקיצור, הוא אומר לי בסוף שזה חייב להיפסק. כאילו הוא לא מצא
מילה יותר טובה. אז אני שואלת אותו, 'למה שרגא? למה?'
והוא עונה לי: 'בגלל... בגלל ש... אני לא רוצה יותר.'
אז אני אומרת לו שאם אני נלחמת גם הוא צריך להלחם על האהבה
שלנו.
אז שרגא אומר לי שהוא עייף מלהילחם. טוב, הוא אמר שהוא עייף
ממני, אבל הבנת את הכוונה. טלילה, את איתי? נראה לי שאת שוב
פעם מזפזפת לערוץ הזה בתוך הראש שלך בזמן שאני מדברת איתך פה.
תחשבי שלרגע את נורמלית, טוב? לפחות תנסי להעמיד פנים.

אז פתאום חשבתי על זה ושאלתי אותו מה זה האירוע הזה שכולם באו
אליו הביתה, והוא עונה לי שזו היומולדת שלו ושהוא בן
תשע-עשרה.
ופתאום - בום! הכל ברור לי. לא הבנת, טלילה? איזה קשה את.
באמת, אני לא יודעת איך נתנו לך לעבור את כיתה ב'.

הוא בן תשע-עשרה, וזה לא מתחלק בשתיים! חוק החצי? אז הוא לא
יכול להיות איתי, כי תשע-עשרה לא מתחלק לשתיים.
שאלתי אותו והוא אמר, 'כן! חוק החצי! זה בדיוק העניין! לא נוכל
להיות יחד בגלל חוק החצי.'
אז נישקתי אותו על הלחי ואמרתי לו 'מזל טוב' והלכתי הביתה,
וחבל שזה נגמר אבל לא נורא. אני אתאהב עוד פעם, ומי יודע? אולי
יום אחד נהיה ביחד שוב, כשהוא יהיה באיזה גיל זוגי.

מה את אומרת, טלילה? איך לא ידעת על החודש שלנו יחד?
טוב, זה היה בעצם קצת פחות מחודש, נפגשנו פעמיים וקצת התמזמזנו
ואמרתי לו שאני לא רוצה לעשות את זה איתו כי הוא עוד לא מוכן
לסקס. כן, זה היה כשהיית חולה. בסדר, אני מבטיחה להתקשר פעם
הבאה שתהיי חולה ולספר לך הכל. אולי אני אבוא לבקר, אבל את
יודעת שאני שונאת בתי-חולים ובמיוחד את המחלקה הזאת עם כל
הקירחים שלך והריח המוזר.

מה אמרו לך? שיש סיכוי של חצי-חצי גם אם בסוף ימצאו לך תורם?
אז ההורים שלך בסוף לא יכולים להביא את הכסף בשביל הניתוח או
לא? למה בכלל צריך ניתוח, תחכי פשוט שהשיער שלך יצמח חזרה. זה
הכל בגלל החצי הזה! את רואה שהוא דופק אותנו בכל מקום.

אם רק לא היה את החוק המטופש הזה, שרגא היה הופך למהנדס
ונכנס לעסק עם אבא שלו, ובונה לנו בית גדול כשהיינו גדולים.