|
בחרכי עיניים יבריק אישון,
פני המוות לבנים,
מעטה במסכות אומן
בהן כל אחת בת מלך
ומלך מקבץ שאריות.
מקומית מעכסת כגונדולה
במים מעופשים לצליל
גונדולייר בעיר שוקעת אט
מתפייטת באלפי אורות...
ואתה בקיפאון פניך
לאור לפידים בוערים
מטיל צללית, ברדס שחור
נץ מעל לבי
בנשף מסכות,
ליום אחד |
|
|
חשבתי לקפוץ
1000 פעמים
במקום ולומר "גע
גע גע, אני לא
משוגע"(מתוך
סיפור פשוט,
מכירים?)
אבל אני חושבת
שחוץ משכנים
זועמים, אמא
מבוהלת, ורגליים
כואבות, לא ממש
ייצא לי משהו
מזה...
נכון?
אחת ששפיותה
מוטלת בספק... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.