חיננית, המילה הראשונה שחולפת במוחי בבוקר. חיננית, המילה
האחרונה שחולפת בראשי בטרם אעצום את עיניי בלילה. אני סוגד לך,
אני עפר לרגלייך ובלבד שאוכל ללקט מעט מניצוצות האור שאת
מפיצה.
שבעה מדורי גיהינום אעבור ובגיא צלמוות אלך בלי פחד בידיעה שאת
ממתינה לי בסוף הדרך ואוהבת אותי כמו שאני אוהב אותך. הכול
הפוך ומבלבל: במקום לצאת מהבית לעבודה ולחכות כל הזמן שהיום
יגמר ואוכל לשוב אלייך בבית, אני נוסע בבוקר לפגוש אותך בעבודה
ומייחל לעוד דקה להיות במחיצתך, ובסוף היום הולך הביתה עם לב
מלא געגועים (בסופשבוע המצב הרבה יותר גרוע). בבית אני מדמיין
איך אנחנו עושים דברים ביחד, דברים שכל זוג נורמלי עושה אבל
איתך זה נראה הרבה יותר כיף ומעניין.
גשם יורד עכשיו ואני לבד במיטה, לא קר לי אבל עצוב לי ולבד לי.
אבל אם קצת קשה לא נשברים. יש תמורה לסבל ובכל יום יש לי לפחות
כמה שעות שעוזרות לי לשבור את הקריז אליך. כן, כנראה שאני מכור
אליך, את ממכרת, אסור לך להסתובב ברחוב בלי תווית אזהרה:" אני
ממכרת לא לדבר איתי וגם לא להסתכל עלי מפני שאתם תאכלו אותה
בסוף". כל יום אני מתמכר מחדש וצריך לעבור במשך כל אחר הצהריים
ובלילה יסורי גמילה עד שאני מקבל את המנה הבאה בבוקר שלמחרת.
יום שישי בערב, היום של כל המכורים, כשכולם מקבלים מנת יתר אני
צריך להתייסר שבעתיים; לבד, בודד, עצוב, כואב, משועמם, גלמוד,
לב סדוק, מחפש את הבקבוק. אבל לא לאבד תקוה, עוד לא אבדה
תקוותנו, התקוה בת החודשיים להיות חבר שלך בזמננו במהרה אמן כן
יהי רצון. גשם כבד יורד עכשיו בכל העיר, מה שהיה בטון הפך
שביר, איך נפלו גיבורים, הצבי על במותיך חלל, נפלתי שדוד
לרגלייך עם חץ בליבי, ליבי המדמם שמקבל טיקים כאלה בכל פעם
שמבטינו מצטלבים, בכל פעם שאת פונה אלי ואומרת לי משהו, בכל
פעם שתאי עורנו מתחככים במקרה זה בזה, האם נוצר הוריקן ביפן?
האם הר געש מתפרץ בברזיל? איפה אני חי? מאיזה עולם באתי, לאיזו
מטרה ומה אני עושה פה בכלל? האם זה גורל אכזר שנדונתי אליו
בחיים קודמים או שתמיד הכל כל כך מסובך? מאיפה באות כל השאלות
האלה?.
צריך להיות חזק, צריך להיות אופטימי, צריך להחזיק מעמד, לא
להישבר ולהמשיך קדימה בעזוז מתניים ובמצח נחושה. כן לאהבה, קן
לציפור וקן הקוקיה. מי מסיע אותך הביתה? מי דואג לך שיהיה לך
חם ושתהיי מכוסה טוב בלילה ושאף אחד לא יפגע בך? מי שומר
עלייך? ומי ישמור עלי? מי ישאיר אותי על הפסים? ברקים ורעמים.
ברק אחד יכול להאיר את כל רמת גן, מענין לאיזה ריגוש מיני אפשר
להגיע מפגיעת ברק, האם מתים עם חיוך על הפנים? מה קורה לרעם
אחרי שהוא מרעים? הלכה לשחק עם ילד אחר אחרי שאכלה התפוח והפרח
זרקה בחצר.
זרם תודעה אדיר שוטף אותי
אם עכשיו יהיה לי קר תבואי לחמם אותי, יש לי הרבה דברים ללחוש
לך באוזן ויש לי גם חסך בליטופים וחיבוקים. את כל הטוב שבטבע,
צפיחית בדבש. הייתי רוצה לדעת על מה את חולמת בלילה ולשמוע את
הנשימות שלך לידי, נשימות נוסכות ביטחון - את אמיתית, לא חלום.
את כאן איתי, לא ברחת ולא נעלמת ולא עבדת עלי.
האדם מתכנן תכניות ואלוהים משחק בקוביות. האם נגזר עלי להיות
לבד לעד? |
