[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אלי מיי
/
ככה זה

הוא יושב לידי ולא אומר מילה. בוהה במסך הטלויזיה, רק בוהה
ובוהה. הוא שולח יד אל קופסאת הסיגריות שעל השולחן שממולו ואני
תוקעת בו כזה מבט שמרתיע אותו, והוא מתיישר בחזרה ונשען אחורה.
הריח מהסיגריה הקודמת שלו עוד מקניט את חוש הריח שלי, למרות
שעבר זמן רב מאז שהוא עישן אותה. החדר עדיין מעורפל מהעשן. ככה
זה כשהבנאדם מתעקש שלפתוח חלון ישבור לו את השקט.
ככה נראית מערכת היחסים שלנו בזמן האחרון. רצופה פשרות.
מתפשרים פה, מתפשרים שם. בסוף תמיד יוצא שלא עושים כלום, העיקר
ששנינו יחד באותו החדר. אחרי הכל, מה כבר אפשר לעשות ביחד? זהו
המכנה המשותף הנמוך ביותר. ככה זה כשאת בת 17 והוא בן 22.
אמא שוב מתקשרת, ובשבילה אני בקניון עם חברות. וכן, שלא תדאג,
אני לא אחזור מהחולות. אין סיבה לפחד. אני מנתקת, ואפילו
הקולות הבוקעים מהטלויזיה לא מצליחים למלא את השקט. אני נאנחת
והוא מביט בי, מושיט יד ללטף את שיערי, ואני יודעת מה הוא
רוצה.

אמא לא יודעת כמה היא צריכה לדאוג. ככה זה כשאת בת 17 והוא בן
22.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
כל אחד רוצה
להיות זמר,
אם לא זמר אז
שחקן, אם לא
שחקן אז לוליין
ואם לא זה אז
עדיף להתאבד
או לאכול קציצת
תרד


-הילד של השכן


תרומה לבמה




בבמה מאז 27/3/05 11:55
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אלי מיי

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה