[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







לילי קוביין
/
הוא עם החיוך

כשהכרתי את יובל, היה בינינו קליק.
הוא היה גדול ממני בשנה אבל היינו זהים בדיעות ובמחשבות שלנו.
אולי זה מסביר את המשיכה בינינו.
זה היה לפני שנתיים, חודש, יומיים וכמעט 4 שעות.
עכשיו אנחנו גרים ביחד.
וזה נהדר, רוב הזמן.
בגלל שאנחנו אותו הדבר, אנחנו אותו הדבר בדברים השליליים.
שנינו עקשנים, שנינו אידיאליסטיים וריאליסטים מידיי וכשאנחנו
מתווכחים על דברים מטופשים זה נמשך שעות.
הסיבה שאנחנו עדיין ביחד, אני חושבת, זאת העובדה שבדבר אחד
אנחנו לא דומים.
אני עצבנית והוא, הוא רגוע.
אני יכולה לצעוק עליו שעות והוא יישב שם, עם החיוך שלו ויחכה
שאני אסיים. ואז הוא יסביר את עצמו בצורה ריאליסטית כי ככה
הוא.
ואני, אני גם ריאליסטית אבל לי, לי יש פיוז קצר.
אז ככה אנחנו מתווכחים במשך שעות.
אני עם העצבים, הוא עם החיוך.
ואז כשאני פחות או יותר נרגעת והוא מתחיל לקחת את הדברים
ברצינות ומוחק את החיוך המטופש מפרצופו, אז אנחנו מגיעים לפשרה
ואז, אז אנחנו מתפייסים.
הפיוס זאת הסיבה שאנחנו נשארים ביחד, זה והעובדה שאנחנו עדיין
אוהבים.
אז זהו, עכשיו אני חיה איתו שנתיים, חודש, יומיים ובדיוק 4
שעות. שנינו אותו הדבר אבל לא בדיוק.
אני עם הפיוז הקצר והוא, הוא עם החיוך.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני חושב, משמע
אני קיים?

אבל אני לא
חושב, אני רואה
כדורגל!


אפרוח ורוד,
משמע הוא קיים.


תרומה לבמה




בבמה מאז 27/3/05 12:08
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
לילי קוביין

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה