|
פעם הם היו עומדים זקופים אל מול רובים
גאים ומושפלים יחדיו למות בגלל שהם יהודים
רואים איך עקרונות חייהם נרמסים לרסיסים
מתאבלים על מות משפחותיהם, על מות רבים
עכשיו הם אבנים, קברים בשדות אינסופיים
ומספרם כמספר הכוכבים בשמיים כהים קודרים
ונשמות שמהלכות בין בני אדם רגילים
את הטלאי הצהוב.. הם עדיין עונדים
יהודים |
|
|
לאחרונה אני
עסוק בגן החשמל
עם לקוחותי
הנאמנים, ואין
פנאי בידי לגלוש
לעיתים קרובות
באתר הבמה
החדשה.
עם זאת, בכל פעם
שאני נכנס, אני
מוצא סלוגן פרי
עטי כבר בדף
הפתיחה.
אני לא יכול
להחליט אם זו
דרכם של אנשי
האתר לומר לי
שהם מתגעגעים
ורוצים שאחזור
לפרסם סלוגנים,
או שסתם שלחתי
יותר מדי כאלה
בשנה האחרונה.
אולי פשוט תשימו
שלט, אפרוח
ורוד, תחזור. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.