[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







נועית כהן
/
שמחת חיים אבודה

היא מסתכלת במראה, ושונאת את כל מה שהיא רואה.
היא חושבת שהיא שמנה, אבל אין זאת האמת.
הדמעות זולגות מעינייה, ואינן פוסקות.
כמו שני נחלים גועשים, אי אפשר לעצור אותן.
לוקחת סכין וחותכת את עצמה.
רוצה להשתלט על הכאב,
היא פוגעת בעצמה, אבל לא כמו שהם פגעו בה.
זאת לעולם לא תשכח, את הדברים הנוראים שעשו לה אותם ילדים.
לא היא לעולם לא תשכח.

למה אינך יכולה להבין שאת יפייפיה?
למה אינך יכולה לבקש עזרה.
לנסות להציל את נשמתך, זה כל מה שאת צריכה.
לדעת לקחת דברים בפרופורצית, ולהאמין שעוד יש תקווה.
עוד תוכלי למצוא אהבה, אני מבטיחה.

מתחבאת מתחת לשמיכות, מנסה למצוא מסתור מהאמת, מהחיים.
היא רוצה לישון, היא כו עייפה.
אבל אינה יכולה להירדם.
מפחדת שאותם סיוטים יחזרו, הם לעולם לא יעלמו היא חושבת.
אבל איך את רוצה שהם יעלמו, אם לא תנסי? (אם לא תנסי? אם לא
תנסי?)

למה אינך יכולה להבין שאת יפייפיה?
למה אינך יכולה לבקש עזרה.
לנסות להציל את נשמתך, זה כל מה שאת צריכה.
לדעת לקחת דברים בפרופורצית, ולהאמין שעוד יש תקווה.
עוד תוכלי למצוא אהבה, אני מבטיחה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"מי אמר מכון
כושר ולא
קיבל?"






אילנה עוסקת
בספורט


תרומה לבמה




בבמה מאז 27/3/05 11:37
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נועית כהן

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה