|
צינוק קטן
קירותיו מתכנסים לתוכו
ואותה ידיעה צנומה וכורעת
נעלמת אל עצמה
מכובד האבן
ומנטל ההוכחה
דמעה כבר לא זולגת
לעולם תיבלע גם השמחה
אך עם בוא המקבת
לניתוץ האשליה
גם החזקה שבאבנים
לא תוכל לאהבה |
|
|
סכינים בגב!
נקודה, וקו!
דם עולה, דם
יורד, דם עולה,
דם יורד!
עכבישים מטפסים
לך על הגב!
ביצה נשברת!
כובע עף!
ורוח...
"פווווווווו..."
זאת שאהבה את
התל-אביבי עושה
נעים לתל-אביבי
בגב (!) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.