יושב לי לבד בלי אף אחד, מסתכל על השמיים ומתחיל לראות הכל
פעמיים.
מנסה להתמקד אבל בקושי פוקח עיניים.
אז ככה זה כשיש חברים.

כולם נהנים וצוחקים, ואתה יושב שם לבד, בלי אף אחד,
מסתכל על השמיים ורועד.
אז ככה זה כשיש חברים.

למה הוא יושב שם לבד, בלי אף אחד, כשכולם נהנים וצוחקים,
והוא רועד לו לבדו,
בעודו מסתכל על השמיים, רק מנסה לפקוח עיניים ורועד עד צאת
נשמתו.
אז ככה זה כשיש חברים.

כולם בסופו של דבר ניגשים, דואגים ומסתכלים איתך על השמיים,
אבל אתה מבין בסוף,
שככה זה כשיש חברים.

ועוד דבר קטן,
שהיפותרמיה זה לא דבר נחמד...