עדי צ'זרה / הכל פה לבד. |
הכל פה לבד
עצמות-הלחיים שקועות עד אובדן
החדות הגברית,
מושכת ומבודדת אותי- כאחד
הכל פה
אני, אתה,
תהום.
קריאה נואשת למה שאני כל-כך
רוצה שיהיה לי,
כי הכל מעורפל אצלי
ורק הכאב ממשי.
הכל פה לבד
הקצה של האף מתמסר לחורף
וקופא
תתמסר, יקירי,
אני בינתיים בבית-קפה.
לבד.
הפנים המופרדות מהעולם
והבוחנות בקפידה מרוחקת
עם עיניים שחורות של נץ.
מתחבא,
בין ובתוך קהל גדול
שלא ידעו,
שלא יחשבו שאני לבד.
אתה פוחד להתקרב אלי.
הכל פה לבד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|