אופיר רז / אגרטל |
זמני וזה-
יעבור ואתה-
תראה.
שימו בי ורדים אדומים-
יפים.
אני תמיד אהיה שם-
שרוע-
על קצה שולחן העץ בסלון-
שלכם.
בלילה הזה חשבתי-
לעצמי
לצנוח
לצנוח מטה בן-
כוסותיכם הריקות
והחיוך מלא השמחה שלכם והוא-
עיטור שלי-
הביטו בו!
אני מתנפץ על-
אדמתכם
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|