New Stage - Go To Main Page

נעמי נבון
/
בית זונות צרפתי

כשרק קיבלתי את וילון החרוזים הסגול, אחותי לא התלהבה ממנו.
היא אמרה שזה גורם לחדר שלי להראות כמו בית זונות צרפתי. לא
הבנתי מה רע בזה. גם אם זה גורם לחדר שלי להראות ככה - אני לא
זונה צרפתייה וזה העיקר... לא? אבל אחרי כמה שנים מתרגלים
לקריזות שלה - ושותקים.
כשתליתי אותו היא עמדה בצד ולא עזרה.
כשחוט אחד נפל היא צחקה במשך חצי שעה.
ופעם, כשאחת החברות שלה החמיאה לי עליו, היא כמעט ערפה לה את
הראש.
אבל ככה זה עם אנשים כמוה - לא יכולים לראות מעבר לסגול. אם
הוילון היה בא בגוונים שהיא אוהבת ומתקשרת אליהם - כמו לדוגמא
צבעי הקשת - היא כבר הייתה מנשקת לי את הרגליים ממזמן, בשביל
לקבל רגע אחד איתו. אבל סגול? מה פתאום! זה לא כל כך חוסר
התקשורת בינה לבין הסגול שגרם לאיבה הזו שהיא רוכשת אליו - זה
הדימוי לבית זונות צרפתי. מהרגע שהוא נכנס לה לראש היא ראתה את
הסגול באופן הזה. מאז היא מתרחקת מהחדר שלי. חס וחלילה שהיא
תיראה עם וילון חרוזים סגול. היא גם מתעלמת ממני, בגלל הקשר
העמוק שיש ביני לבין הוילון. גם לזה מתרגלים, בדיוק כמו
לקריזות. שתיקה או צעקה - כשזה ביני לבינה זה אותו הדבר.
מילא. חרוזים יותר סמיכים מדם.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 8/9/01 0:07
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נעמי נבון

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה