שיכרות היא אינה מילה גסה
הבקבוק נגמר והעצבות מתחילה
שותה בקבוק ועוד אחד
ואת לא כאן, נשארתי לבד
ריח של אלכוהול מתפשט בחדר
אפילו הקירות השתכרו מריחו
עשן חזק נדבק לשערי
ועדיין לא באת, כבר לא איתי.
הקירות השיכורים נועצים בי מבטים
מסתובבים סביבי כמו מאיימים ליפול
הכול נראה פתאום גדול עליי - מפחדת.
מרימה כוסית לחיי הבדידות
צוחקת צחוק עצוב שמתגלה מבין הדמעות
אופוריה חשוכה משתלטת על החדר
הכול חשוך רק העצב מואר באור חזק
השמחה מסתנוורת, לא מתקרבת.
עוצמת עניים מדמיינת אותך,
והנך כה יפה וזוהרת
באת אליי יחפה בשמלתך הלבנה
התקרבת ובזרועותייך חיבקתני
גירשת את החושך וניצוץ של שמחה התגלה
וחיוך כנה הציץ מתוך דמעות ההתרגשות
מצאתי עצמי מתכרבלת במיטה ריקה
חולמת אותך ומתמלאת שמחה
אך כשהתעוררתי לא היית כאן איתי
רק הבקבוק, הסיגריה, החושך ואני. |
