אולי עכשיו די, אהובי
בוא נפתח את הדלת,
נקדם את פני
הבלתי-נמנע,
אולי מספיק כבר
עם האהבה,
אולי נשכח,
נסלח,
נטבע,
כהות חושים תעשה עמנו
חסד.

רק הנח לנו לצנוח,
הזמן יעשה בנו שמות,
ראה,
קץ הייסורים מביט בנו
משועשע,
בוא שלח אליו ידך
ומשם אין
דרך חזרה.

די,
אמצא לי כתובת חדשה
לשלוח אליה
זרי נשיקות,
מילים חמות,
צבעים עזים
בערבים
וכלום כאב,
וכלום עכשיו,
הרי הבטחת
שנאהב
ואני,
נאחזת בריק הזה שקוראים אותו
תקווה,
ובעוד מבטך נודד מעליי,
חשבתי שאולי...

ואולי עכשיו
די.

בהשראת נתן יונתן