גשם של כאב ניגר על ליבי הפצוע
ועמדתי חיוורת באספלט
שיערותיי התפזרו בכניעה
אל מול דמותך המתרחקת
רציתי לצעוק שלא תלך...
אך קולי נדם, וההיגיון שבי השתלט
איך לעולם זה איננו שייכים
והיננו בקצוות רחוקים
חיינו כאן רצופים בכאב של ניתוק
ואנו מביטים זה בזו בריתוק
גשם של דמעות ניגר על לחיי ללא בושה
וממך הלכתי מהר, כמעט בריצה
ידיי נשמטו לארץ בכניעה
אל מול דמותך הכואבת
רציתי לצעוק לך שאותך אני אוהב
אך צעקתי החרישה, וההיגיון שבי השתלט
איך לעולם זה איננו שייכים
והיננו בקצוות רחוקים
חיינו כאן רצופים בכאב של ניתוק
ואנו מביטים זה בזו בריתוק |
