תפסיק.
אני לא יכולה יותר.
תפסיק עם ההתעלמות, תפסיק לפגוע.
תפסיק להחזיר לי, לדקור אותי חזק בלב ולהסתכל לי ישר לתוך
העיניים כשאתה עושה את זה.
אני יודעת שפגעתי בך. אני יודעת, זה לא היה בסדר. אני לא הייתי
בסדר. אז תפסיק להזכיר לי את זה. תפסיק.
אם אתה לא נותן לי להיכנס שוב לחייך אז תפסיק ותן לי להמשיך
הלאה. תן לי לחיות בשקט, מבלי לחפש את עיניך בתוך כל ההמון,
מבלי לבכות לחיבוק החם שלך, שלא שכחתי.
לדמעות שאף פעם לא זלגו לידך, הצחוק שתמיד נשמע באוויר. הריח
שלך, האושר העילאי הזה, הניצוץ בעיני, לא שכחתי.
אבל אתה לא מפסיק. לדחוק אותי לפינה, להכריח אותי לסבול, כי אם
היית מפסיק הייתי יכולה לחיות. לנשום לרווחה ולשכוח ממך כבר.
תפסיק להיות כל מה שאתה לא לידה. כי אני מכירה אותך באמת. אני
מכירה אותך בצורה נפלאה, אני מכירה אותך אכפתי, אוהב.
תפסיק.
תפסיק, כי אני רוצה להפסיק לאהוב אותך.