יוני רובין / חיבוקה |
חיבוקה הרים אותי למעלה השמיימה
למקום שזמן לא תופס בו
למקום שאין עכבות
ברגע הלהט שהרגשתי שהזמן עצר
נאחזתי בה חזק חזק
ליטפתי את שיערה
הרגשתי את גופה
הרגשתי שהשעון עצר שהכל זז לאט
כל האורות מסביב ומכל האנשים ראיתי רק אותה
הבחורה האחת שעשתה לי את היממה ואפילו את השנה
באותו רגע קסום
כשהזמן נפסק
כשהאורות נעלמו מן הסביבה
וכשהאנשים נעלמו אחד אחד
הרגשתי את דופק לבה המהיר
או שאולי זה היה שלי
היינו אדם אחד
מקושרים בזרועות האהבה
לא רציתי לשחרר אף פעם
להשאר כך לעולם
רגליי נעשו חלשות ובטני אמרה את שלה
רציתי לומר שאני אוהב אותך כל כך
אך מילותיי נבלעו
הייתי משותק להילת האהבה שעטפה אותנו
לא רציתי כלום כי רצונותיי הוגשמו
ואז נפלתי לפסגה הגבוהה מכל נפילה רכה
ראיתי את סביבתי בבהירות יתרה
עיניי נפתחו לנוכח האהבה
וכל זה קרה בגלל חיבוקה הקטן
ועל חיבוק נפלא זה אוכל לומר...
תודה רבה...
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|