שלא יקשור את הצל שלו לבגדים ויפחד שילך לו לאיבוד באור
כשאני לא לידך משהו בי מחליט לישון
ואתה לא הסתכלת לי לעולם בעיניים,
רק כדי שלא אזכה לראות את כל הפגמים שיש בגופך, והאמן לי
אני מסוגלת להביט בך מבלי לשים לך שאני נרקבת בכוך עפר מעופש
נשרפת מדליקת בנזין על עורי

הוא מטריד אותי ומושך בחולצה,
וכשאתה מסרב לאהוב אותי כמו שהפתטיות הפיוטית שלי רוצה
שתאהב
לא מתאפק, וצורח לי באוזן
מזכיר לי עד כמה אני לבד-

עכשיו הזמן מילא אותי באוויר,
אני בולעת כדור חלול אחד ביום ומנתקת את הטלפון רק כדי
לא להיכוות שגם הפעם
לא העזת לדבר איתי,
לא חשבת על הפנים שלי זורחות בחינניות ועל הדרך שאני מנקה את
הפנים שלך
עם האינטליגנציה שלי
לא סיננת בלילה אין ספור פעמים איך נגעתי בין הרגליים שלך
וכמה פחדתי שיצאו חיות קטנות ויטרפו את ידיי

וכל ראש שבקע מהרחם של הרגש
צווח כה חזק עד שאוזני נאטמו
הפיצו שמועות זדוניות על אהבה של גיל התבגרות
אבל אני אוהבת אותך כי רק אתה נותן לי מרשם
לכדורים שמתחלקים לעצם הבריח של עוברי
שואבים מתוכי את האמת, מנקים לי את הצל
עושים ברגע ומייצרים נערה משומשת שלא מעיזה להבחין
כי אתה גומר אותה