יעקב ארז / כחוט הטוויה |
שהקו כה דק
כחוט הטוויה של אותו עכביש
התלוי על התקרה.
ומילה בודדת שאינה במקומה
יוצרת מריבות והמון מהומה.
עינייך יוקדות אש וגופרית
ועוברות מחשבות של פרידה
וחוסר תכלית.
כקפיצה חופשית ממטוס
עם מצנח שנתקע
של כעס עצבות
והמון מועקה
יודעת הנך אהבה אמיתית
יודעת הנך להבליג
ולעבור לצדו האחר של החוט.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|