|
אני מכבס בחול הרך
את הרעיונות הקשים שלי.
אני טומן מילים
איפה שצומחים רק ארמונות.
מחלון רכבת ממהרת
צופרת במסילה
בתים חולפים בחלונות
ורק הים נשאר.
איך ישברו הגלים בלי החול?
לכן החול קשה קרוב למים,
וכמו לחי שנשענת על מרפק
החול מוכתם מצליל הגל נשען עליו.
אמא צב הטילה בגומה ביצים
שקית של הפתעות שיבקעו.
אחת תחזור אחרי שנים במדוייק
להישבר על דופן של מלון.
הים כחול אבל החול לא כים.
החול קים.
גם בתורה כתוב שהאדם מחול
אבל היום יודעים שהוא כמעט כולו מים.
אני אוסף צדפים של זכרון
מהחולות שנפלטו ליד הים.
הזכרון כמו צדף, רק קליפה-
אבל זה מה שנותר |
|
|
כמה פעמים ספרת
עד עשר ושום-דבר
לא קרה?
אחד, שניים,
שלושה, ארבעה,
חמישה.
מה קרה?
ספרתי אריות ולא
כבשים.
אחד עייף
ומטופש. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.