אף אחד לא ידע.
אף אחד לא ראה.
הכל היה כה נפלא מבחוץ.
ציפור גן העדן הצהובה פרחה ,
החתלתולים התרוצצו,
ושרר שקט תמידי,
שלא הפריע לנפש.
ואף אחד לא הטיל ספק,
ואף אחד לא יכל תאר לעצמו.
אפילו סביב השולחן והחרסינות המבריקות,
הכל היה כה מצוחצח ומסודר,
ואפילו התמונה שמונחת לה על הארון,
במסגרת הלבנה הנוצצת שלה,
נשארה לה ישרה מתמיד.
לא נותר דבר שלא במקומו.
ואף אחד לא תהה.
ואף אחד לא העז לשאול.
אף לאחר שהדברים הוזזו ממקומם,
וציפור גן העדן הצהובה נבלה,
והתמונה התנפצה לה לרסיסים.
שלא היה ניתנים לאיחוי.
וממתחת למסגרת הלבנה,שנצצה,
נותרה מסגרת שחורה עקומה ומשורטטת..
והשקט ששרר- נשאר.
ואף אחד לא רצה להבין.
ולאף אחד לא היה אכפת. |