סיגלית צימבר / כותבת ורוגשת |
שיר בלי מילים
סערה של רגשות וגלים.
ענוגים קוצפים רכים כלחנים מרגשים
הופכים דם לכוכב מזהב.
שוצפים חופים רחוקים של
צדפים ושחפים במזח של דיגים עם דגים.
הלב נשר לו שם נעתק לו ולא שר.
בזמן שאותך את הנפש ציירה.
הלב קורא לחופש כמו הדג ברשת.
תגרום ללב שיהיה קסם ופאר.
כותבת נסערת ומתגעגעת לאהבה
כל שאבקש הוא גל לתפארת, שתיהיה
לו צורה של כתיבה מאהבה.
שלעולם לא יגמרו האותיות, ושיאחזו
במקלדת סערה וגם רגשות.
סיגלית
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|