|
שיר בלי מילים
סערה של רגשות וגלים.
ענוגים קוצפים רכים כלחנים מרגשים
הופכים דם לכוכב מזהב.
שוצפים חופים רחוקים של
צדפים ושחפים במזח של דיגים עם דגים.
הלב נשר לו שם נעתק לו ולא שר.
בזמן שאותך את הנפש ציירה.
הלב קורא לחופש כמו הדג ברשת.
תגרום ללב שיהיה קסם ופאר.
כותבת נסערת ומתגעגעת לאהבה
כל שאבקש הוא גל לתפארת, שתיהיה
לו צורה של כתיבה מאהבה.
שלעולם לא יגמרו האותיות, ושיאחזו
במקלדת סערה וגם רגשות.
סיגלית |
|
|
הים והחוף זה
ליד זה תמיד.
שניהם
רוצים ללמוד
לדבר, ללמוד
לומר
רק מלה אחת. הים
רוצה לומר
"חוף",
והחוף רוצה לומר
"ים". הם
מתקרבים,
שנות מליונים,
אל הדיבור, אל
אמירת
המלה האחת.
כשהים יאמר
"חוף",
וכשהחוף יאמר
"ים",
תבוא גאולה
לעולם,
יחזור העולם
לתוהו.
יהודה עמיחי
ז"ל |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.