|
כשפגשתי אותך לראשונה זה היה תחילת הסיפור
בפעם השניה - היה כבר הכל ברור
כשחיבקת אותי בפעם הראשונה - הרגשתי חום מבפנים
כשנשקת לי בפעם הראשונה - הרגשתי פרפרים
כשישבנו לבד - הרגשתי שאנחנו היחידים בעולם
שהעולם סביבנו קופא ותוך שנייה נעלם
כשדיברנו אחד עם השני תמיד עלה לי חיוך על הפנים
והחלה לבעור בי אש מבפנים
אך אש הינה אלמנט שהורס
אולי כאן הכל התחיל להתפספס
אני אהבתי אותך - אתה התרחקת
כשאני ניסיתי להתקרב - אתה ברחת
אז מה אפשר לומר חוץ מ"הכתובת הייתה על הקיר"
הלוואי ויכולתי לכתוב על כך שיר
אבל עכשיו כשהדמעות מעיניי קולחות
הדף נרטב והמילים מתמוססות
הרגש נמוג והראייה מתערפלת
והנה אני שוב על ברכיי מתפללת
לקשר חדש, למישהו אוהב
אולי בפעם הבאה לא ישברו לי את הלב |
|
|
"כן, ככה. כן,
כן, זה טוב...
כן, ככה יותר
טוב. יותר
למעלה... לא,
לא, בעצם למטה.
עוד למטה...
עוד... עוד...
כן! בדיוק שם!
קצת ימינה...
זהו!!!"
"יא-אללה, כמה
בלאגן את עושה
בשביל לתלות
איזו תמונה
מסכנה!"
(מתוך ספר
הדיאלוגים
המפוברקים
המפוברק) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.