ארבל הכרמלי / מילים |
ממערבולת הקולות נפלטה
ובי הכתה בצלצלה בדקותה
כמילה רעה.
באה רעותה וצלצלה אחרת
וכבר נשמעה כמוסיקה נהדרת
כבאה מאוצרות גן- עדן
ואותה בקשתי לשמור למשמרת.
לפעמים באות המילים בצרורות;
חלקן טובות, חלקן מרתיעות,
ועל הנשמה מתיישבות,
אחת ברעותה דוחקות.
וכשמבלבלות המילים במשמעויות
אז אני מעדיף לשתוק
ובנבכיי למצות את האכזבה
עד בו המילה הסמויה ששוב מחייה.
23/10/04 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|