לירז שדה / בנפשי |
כמרבדי הפריחה שמילאו לבי
מלבלבת נפשי בהרמוניה
מטשטשת עקבות העבר
לעבר זיו האביב החדש שבפתח.
בשמורה שסללתי
שמורים סודותיי הכמוסים ביותר
אל נא תקטוף את פירותיי האחרונים
פן נפשי תקמול כבעבר
ולבי יפסיק לפעום.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|