תרעד אדם אומלל,
תעביר צמרמורת בגופך הרפה.
קור עז באצבעות רגליך
ואין לראשך מכסה.

בנה ביתך בשבילי קרח
תעבוד למחייתך באדמת מלח
תגדל פרחי קור באמצע במדבר
תפשיר ידך באש הלהבה,
ששרפה את ביתך בשבילי הקרח.

שא רגליך אל מרכז אדם.
תירא מפני מקום כה חם
תרגש כפור עז מסביב עירך,
והוא עוד כובש אותך.

תאהב את עצמך, דבר אליך
כמה חום דורשת אהבה?
תקרר כל מגע או אכזבה
תקפיא כל פיצוץ וכל דאגה
ובאופק בין שדותיך, פרחים מוכים.
אף להם לא נתת מים.
ובשמש תבעט כל קורך בך.