עת שחר - ואני ציפור.
מלמלה ורקמה מכסים את נפשך,
בד משי מלטף שתי וערב מלחך,
סביב חייך חיוכך ועינייך עייפות
על ראשך שיער ערווה
וברקע - אנחות.
עת ערב - ואני כינור.
קול ערטולך פורט לאיטו על מייתרי,
חמוקייך עצלות. נרקבות אצבעותיי.
עינייך חלולות, דם-בשר-פלצות
צליל צרוד בחדרי ליבך,
וברקע - גניחות.
עת ליל - ואני שיכור.
באשמורת תיכונה מסובבת על הצד
שמריי קפאו מזמן צמחו שיבולת על היד
וילון פלדה עדין כופת עיניים קמוטות
איך לא נזהרתי,
וברקע - צרחות.
מזל טוב!
זה בן. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.