פותח ארון קבורה בלילה ערפילי
חוזר עם אותה מנגינה מכינור לבי
מטר יורד גבוה מהשמיים
צליל חלילי מתווסף בתוכי
לאן נעלמה מנגינה אחרת
שחור העטלפים לא פוסקים מללכת
ריח רע מתווסף למסיבה
ועוד ארון קבורה שנפתח מביא עמו בשורה רעה

קרו דברים מעולם, שלדים לא נעלמים כך סתם
בדיחה גרועה ממישהו שצחק על השואה
והנה גם הוא הצטרף לחבורה
ומתחזקות הדמעות כפליים
ומוזיקת רקע מחרישת אוזניים
טרפי חיות עטים למקום
לנסות ולשרוד את אותו היום
מכה קטנה בזווית ישרה ומי שראה עכשיו נרתע

מחכים בכליון אל הלא נודע
מחכים בכליון עיניים לאותה מוזיקה שחורה
טיפות גשם שלא מפסיקות
צליל שבריר מאדמה מוכה
ובן אדם שוכב בקברו עם עצמו בלי תנועה
אריות נמצאים בתור סביבה
בני אדם כבר איבדו את התקווה
עוד מכה ועוד ארון שנקברים אל מתחת לאדמה

מוזיקה פצועה וחבולה
ואין, נגמר האוויר לנשימה
רטיבות קודרת וצלילים מצמררים
זה מה שנשאר מצמרות העצים
אנשים מתפשטים לאור ירח מלא
במלוא 16 שנה לאותו ארון הקבורה
מחפשים חוט קטן שיוביל לקצה המנהרה
הדרך מסוכנת מלאת מוקשים
אתה האיש שתשוב הביתה לבד מן המרחקים

בדידות מתפשטת בחדר סגור
קירות צבעוניים הופכים לצבע גמור
נהר שוצף הופך לאכזב
ודרך סלולה אין בה מוצא
כלב מחפש את דרכו באפלה
למצוא זכר לאותה האבדה
ואף אחד כבר לא מבין
למה ככה הסתיים גורלו של איש מקסים