שמותיהם חרוטים באצטבאות נפשכם
שחורים בעלי הילה מוליכת שולל.
ואני חורט מבעד לערפל במראותי.
רצף קיום מטיל בך אימה
אי חשק - עליו תרצי להיות,
ואני נבצר מבינתי התוכן הקודם.
מנסה למחזר הבזק שכבר תם,
קולות החיים נשמעים מבחוץ
ואני, אני כבר מת אני.
מלטפת פני, רעד בגופך
רואה בי שונה, מתיסר
ואני לא משנה ולא מתימר.
הזרם שוב עולה למוחי
עיני שוב מתערפלות
ואני חורט מבעד לערפל במראותי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.