מיכה בן-ישי / סיוט מילולי |
כה אהובות,כה נסתרות
נבלעות בים דלוח
אך צבעוני להחריד.
כולם! כולם סמורים,
מעלים מתהום הנשיה
חטאים- קבל עם
וכולם,כולם מנערים חוצנם.
ומי ששפר גורלו,
כה ארוגנטי,מיזנטרופ.
והפשרנות חדלה מן העולם
עתיד תלוי על בלימה הוא.
שוב מראותי,
כואבות הן
דלוחות
ואולי סתם הפכתי נרגן.
בדחילו ורחימו אמשיך לחרוט
אתלהם,אבכה,סורר ומורה
אחרת נבוב אהיה
ובכם! בכם אשליך יהבי!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|