העולם, בדם ממשיך וטובע;
למלחמות, לא נראה סוף.
האנושות, בעצמה, חרב שולחת;
ניצבת על פי תהומות.
הדם, כנהרות שותת;
מסך הכלייה, מתנוסס ממעל.
דממה רועמת לפני הסערה,
משתרר.
הכל עולה באש;
תחת תבערת להבות,
בוקע.
לאור השמש,
מסתגרר.
על הכוחות השפויים,
את קולם המשקיט, להשמיע;
את ברז השנאה והאלימות,
להגיף.
לזעוק זעקה,
למען תרועות מלחמה, תחדלנה.
נסי שלום,
להניף! |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.