זאת מין תקופה כזאת של פחד, תקופה ללא נחת
זאת מין תקופה כזאת של לחץ, תקופה לא קלה
זאת מין תקופה כזאת בה הרגשות מתפרצים, ולא מתחברים
זאת מין תקופה כזאת של עצב,שהכל בה חולף, אך בינתיים
הזמן אינו משכיח את הכאב.
..
וברגעים אלו,בתקופה זו, המפלט לא ברור, והאם נעלם?
בדרך לנסתר אפשר לשמוע את רקיעות הרגליים הרצות ומחפשות, רצות
ומחפשות...
לשמוע את הנשימות הקצרות, הן צריכות מפלט לנוח..
.
ומה עם הלב,והנפש הטהורה...?
הם המובילים אותי למפלט הכל כך מתבקש
המקום אליו אני כל-כך משתוקק
הוא אשר נמצא איפשהו שם.
שם המקום בו אמצא אהבה, שם המקום בו חבויה התקווה
.
המקום בו העצים נושבים להם בחוזקה.
הציפורים עפות ומצייצות
כאילו הגיע זמנם לעוף מכאן,לעוף למקום אחר, מקום טוב יותר.
עם השקיעה המסנוורת בעיניי כאילו אומרת איתך אני...
וברקע, העיר הסואנת, עיר מלאת חיים, עיר המפלט...לשם אני
חוזר...
לחיים הסואנים, הרועשים...להתראות... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.