ואם הוא מת אז אין דבר
יעמדו הימים לזכרו
ותשכיח אותו רוח קרה
עטופה בצמרמורת דוקרת.

עיניי ידברו את שיריי
לא אצטרך אף לא ללחוש,
ריח זיכרון יתפשט באוויר
ונשימותיי יחלשו בחושך
עד אין חמצן.

עננים מסתירים את השמש
שבמילא לא חיממה קור בדידות,
הגשם מפציר בי לתפוס מחסה
ואני, עוד אני
מתהלכת, נודדת
בלי דמותו מלווה אותי
ואוחזת ידי.

ואני, עוד אני
ללא קול, ללא ריח
עוטפת מותו בגיליון הכחשות,
מתנדנדת נחלשת,
מתמוטט עולמי
ואם הוא מת אז אין דבר.




22.03.05