|
ואם הוא מת אז אין דבר
יעמדו הימים לזכרו
ותשכיח אותו רוח קרה
עטופה בצמרמורת דוקרת.
עיניי ידברו את שיריי
לא אצטרך אף לא ללחוש,
ריח זיכרון יתפשט באוויר
ונשימותיי יחלשו בחושך
עד אין חמצן.
עננים מסתירים את השמש
שבמילא לא חיממה קור בדידות,
הגשם מפציר בי לתפוס מחסה
ואני, עוד אני
מתהלכת, נודדת
בלי דמותו מלווה אותי
ואוחזת ידי.
ואני, עוד אני
ללא קול, ללא ריח
עוטפת מותו בגיליון הכחשות,
מתנדנדת נחלשת,
מתמוטט עולמי
ואם הוא מת אז אין דבר.
22.03.05 |
|
אבא, במבה,
אנציקלופדיה,
אבעבועות רוח,
סוציו-אקונומיקה,
אשורבניפל,
שוקולד מנטה
מסטיק, זאב
רווח, רווח בין
השיניים, תביאי
לי את הקפה עם
שניים סוכר,
סליחה איפה אני
מחזירה את
הקיטבג, אני
חושבת שאני
בהריון, היי אבא
מי זאת האישה
הזאת שכל הזמן
מסתובבת לנו
בבית, אמא.
(נוי-נוי, כיום
בת 20, מציגה
חלק מרשימת
המילים שלמדה
להגיד לפני
"אמא", מה
שבהחלט יכול
להסביר איך היא
ואמא יודית נהיו
כאלה צ'ילבות!) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.