|
לבחורה ההיא קראו קלנסואה
והוא אהב אותה כמו שאפשר לאהוב אמת מוגבלת
כלאחר טריקת כל דלת הנטועה לאורך מסדרון קצוב
הם פרקו מטענים זה אל תוך גופו של זו
עת מצמצו באחריות פוחזת לגיונות ופלנגות
רק ברבבות האדניות שגדלו פרא
על מחצלת שערם
שרתה עזובת קיץ
נרמסת בקול דרדרים מתנפצים בחלל
אבל לשערה היה ריח דיונות
ולאפה היורד לאט אל מבואות בטנו
אותו חספוס מתון שיש להן לנערות
בעלות המיתר הפקוע
ולתנוכי אוזניה עדיים
כבדי משקל מדגדגים בתי שחיו
בערבסקות עסקינן
כך ש...
לא ניתן היה לסרב פניה ריקם
אז תחת רעלה
או מעל תכריכים
אולי לצד כיסופיה לילד
ליד ייחוליו לירושלים רבלאומית
הוא בא ונשאר כי קצר שבוליה
ולחם לשבוע מצא בה שם גם.
אשמח מאוד אם תקראו גם את השיר הזה:
http://stage.co.il/Stories/467709
הוא פורסם לפני ימים אחדים רק שכמדומתני שאיש לא קיבל עליו כל
הודעה בדואל, בדיוק כפי שאני לא קיבלתי הודעה על פרסומו או על
תגובות שהתקבלו אליו |
|
|
"אל תתני לנשיקה
לטמטם אותך -
ואל תתני
למטומטם לנשק
אותך!"
בתעז נפעמת
מפנינות החוכמה
שכתובות על
דלתות השירותים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.