שרה להב / 116. אביב שדמם |
"לא היו הדברים מעולם",
על אוהב ופריחה נאדרת
שוא היה בי המקסם?
כי, בהר לא נותר כזרת
סימן מאביב שדמם.
אך בלב עוד ה"כן" מהדהד
שלא חלום היה הדבר,
הזכרון בי לא בוגד
אכן, אהובי פה עבר,
גם השקט בי יוקד
ותפילה לשאת גזר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|