זרים פורעים את שערם / בידי אבק רחוב
נערי מדף של אף אחד / חשופים עולים באוב

רבבות אלמונים צלובים עירומים / דמם ניגר לשפתי המביט מן הצד
במעילו המרווח לא יחוש / בצינה העוטפת, כל שורה הוא ניצת

מחדש עד יכלה, כזיעה הניגרת / מתנוך אזנו על המלים
מלכלכת דמם של כותב ומשוררת / עת באו נוזלים בנוזלים

יגידו שסוף, שכדאי לוותר / שאולי לא כדאי לבטא
את רחש הלב - בלב אצטדיון / על מדף ממקל מטאטא

או אולי זהו חסד,  דמי שילומים / מתנת אירוסי גורלם האכזר
לעמוד בגאון בצליבה, ערומים / רועדים למבט מגלבו של הזר