מושג העוואיה (awaya) אינו נמצא בשימוש נפוץ, אך הן תקופת
קיומו והן תרומתו להבנת התרבות הישראלית מעלות את הצורך
לנתחו.
מהי העוואיה? שני פירושים קיימים למילה חמקמקה זו, כאשר
מתקיימת כאן תופעה מעניינת - ראשית היה קיים פירוש אחד,
וכתוצאה משימוש בו נולד האחר.
הפירוש המקורי מתייחס לעשיית מעשה מרושע, הנועד ליצור רווח
ותחושה פשטנית של שמחה לאיד אצל מבצע הפעולה. אך יש כאן יותר
מסתם התנכלות; נדמה לעצמנו משפחה עם 4 ילדים: הבן הבכור הוא
ה"דיל" - מכובד, בעל שם, משיא רווחים לכל הקשורים אליו, מעין
רופא-עו"ד-איש עסקים. אחותו הצעירה היא ה"קומבינה" - בעלת
מוניטין מעט פחות מוצלח, צד אחד הוא המרוויח העיקרי, אך עדיין
הכל במסגרת החוק והנורמה, והיא הפקידה-עקרת בית. האח הצעיר
יותר הוא ה"תחמון" השפל - כאן צד אחד פועל לטובת עצמו תוך
רמיסת שותפו, הוא האח הבעייתי שלא סיים תיכון ועסקיו מפוקפקים.
האחות הצעירה ביותר היא ה"עוואיה" הנודעת לשמצה - כאן צד אחד
פועל כדי לפגוע בצד האחר, כאשר הרווח האישי הוא תוצר לוואי
בלבד. על פי מטאפורת המשפחה, העוואיה היא האחות השרמוטה
והמופרעת, מהסוג שכל מכיריה מצטערים על האיסור לבצע המתת חסד
בבני אדם.
מי יבצע עוואיה? בדרך כלל מדובר בקומבינטור שהחליט להקצין את
מעשיו. מעצם טבעו של אדם (אדם?) כזה, הוא יעדיף "להביא את
העוואיה" בחברת בני מינו, כדי לזכות בהערכתם. להלן סיטואציה
אפשרית: תור ארוך של מכוניות ברמזור. לפתע מופיע רכב, חותך
בפראות מימין ומשתחל לראש התור. אחד הנהגים צופר בתסכול. או-אז
יצא הנהג החותך וישרוט את דלת המכונית הצופרת. לכשישוב
למכוניתו (ויפספס אגב כך 2 רמזורים) יקבלו אותו חבריו בקריאה
"וואללה, הבאת לו בעוואיה". סיטואציה מחודדת מעט יותר: ילד בן
4 קונה במכולת שוקו ולחמניה. לשאלתו, עונה החנווני שמחירם הוא
20 שקלים. הילד, שיכולותיו האריתמטיות מוגבלות בשל צפיה מוגזמת
בערוץ הילדים, מאמין ומשלם. לאחר עזיבת הילד את מקום ההתרחשות,
יגיד החנווני לאשתו השמנה והשעירה: "ראית איך הבאתי לו
בעוואיה?". מכאן גם נוצר הפירוש השני למילה - אדם המבצע (או
נראה כאחד המסוגל לבצע) את מעשה העוואיה, הוא-הוא עוואיה
בעצמו.
מחקר תלוי שנערך מטעם המכון התל-אביבי למחקרים חברתיים ע"ש
האלוף חלמיש מראה כי העוואיה נפוצה במיוחד במגזרים ספציפיים
באוכלוסיה: ערסים, שוטרים אלימים, אנשי קבע (בעיקר בדרגות
רב-סרן ונגדים למיניהם) ועסקני ש"ס או ליכוד. המחקר הצליח
לשמור על רמה נמוכה של תקפות ומהימנות לכל אורכו.
מספר חוקרים הציעו פתרונות לעוואיה, אשר נעו מג'נוסייד
מוגבל-זמן ועד אוברול חברתי כולל. מאמר זה בא לציין כי לא
קיימת בישראל תנועה פנים-פרלמנטרית אשר מצהירה על נכונות
לטיפול כלשהו בבעיה כאובה זו.