[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אמיר קליין
/
תל אביב שלי

מגן מאיר, שהתמלא כמו שעון
בשבע בערב
בהומלסים
אל גן החשמל, שהתקבצו בו
זונות ממין זכר,
ובשוק בצלאל קונים משקפי שמש ורודים
לראות את הכל
כמו בשיר,
ולצחוק על העולם.

הגטו בדרום שמזכיר קצת את בייג'ין
ורומניה קורצת אליך מכל דירת חדר,
ובקבוקים שבורים בתוספת קונדום
בחדר המדרגות,
גינת שיינקין היא בית לנרקומנים
ויאפים בשקל.

המסלול הקבוע שעובר מבוגרשוב
אל הים
אל הסלעים של חוף התופים
והבאנגים שרצים מיד אל יד,
אל המדורות בימי שישי בערב
והמסגד על הטיילת.

בתי הקפה באלנבי,
בריח של בתי זונות
מתערבב לי באף
עם ניחוח העוף מרחוב העבודה,
הסינמטק שמציג סרטים ברוסית
(ולפעמים גם סרטי זימה).

היינו יושבים על הספסל בבן ציון
מטפסים עד למעלה, בית כלל.
הלילות בכיכר עם בקבוק וודקה
ופאנקיסט שיכור,
נקש וטרזן ועוד שמות מהעבר.
וגם חוף ירושלים ושחיות בעירום
ולפעמים נשיקה צרפתית
מתחת לגשר הירקון.

מימין הספורטק ופריזבי בימי שבת,
ואולי סירת משוטים עם יאיר ומישר.
ביקור לחבר במעצר בית
ליד דיזנגוף,
ואחר כך הופעה של אינפקציה
בהרצל.

גם סמיר אמר פעם שיפתח מקום חדש
והשקטי ג'יי כבר פסה
ועם הפיתה וחומוס פטריות הוא נשמע
מהורהר כזה.

פעם בשנה הולכים לאופה בכיכר
ורבין איננו
(אומרים שמאז קר),
מטפסים על הפסל
ומדליקים סיגריה
ומסתכלים על העולם
ורואים שהכל אותו דבר.

לוי ורעות ואור בקודה
בחושך
ועמית קורא לאריאל שיחזור
ובית השאנטי ברקע
וכולם לבושים בשחור.

היינו יפים בנעלי צבא
בשרוכים לבנים אדומים
כשכולם חשבו שאנחנו סתם
ואנחנו ידענו שדווקא הכי מיוחדים.

ילדה יפה שניסיתי לפתות
ואח חורג שמצאתי ברחוב.
ועוד נשיקה על הלחי
ולפתוח חזיה בשתי אצבעות.

כל העולם היה אז תל אביב
וחולון היא עולם אחר.
ואני, שאני איש העולם
חי במקום בלי שם.

זה שיר קצת ארוך לתקופה מיוחדת
כשישבנו בלי דאגות
וניגנו בשביל כסף.
זה שיר פרידה לתקופה שאיננה,
שלא תחזור לעולם.
ואני כל כך מתגעגע
שאני לא יכול להפסיק לכתוב
על כולם.
וכשאני עוצם את העיניים
אני רואה את הכל
ומשוטט שוב ברחובות תל אביב,
ומאמין שאני שם.

לזכר הימים ההם ולתל אביב של אז, מוקדש לכל החברים שלי, ההם,
שלא אשכח אף פעם








X

חוות דעת על היצירה
26/3/05 15:58  מאת:
ליטל פרינסס
בתגובה ל
אמיר קליין
בהתחלה, כשקיבלתי התראה על יצירה חדשה שלך, חשבתי שזו תמונה.
התחלתי לחשוב מה עוד תוכל לחדש לי על החיים בתל אביב.
אבל היצירה הזאת נגעה בי.
אני חיה את זה יום יום. תל אביבית גאה. מתגעגעת.
אוהבת, נושמת את פארק הירקון.
זה הבית שלי, ותמיד יהיה.

השיר שלך חרוט לי בעור. בלב.
עוצמת את העיניים גם ונותנת לזכרונות לבוא.
יותר ממרגש. עמוק. אמיתי.
אחת מהטובות.
אוף, זה לא חצי ממה שרציתי להגיד לך.
קשה לי להסביר את זה.
אתה בטוח תבין.

שלך, הנסיכה הקטנה
הגיבו לתגובה זו
 
 
27/3/05 13:00
מאת: גרשון
בתגובה ל
ליטל פרינסס
נהדר!
אני לא תל אביבי דברים שאתה רואה בהם מעין חן "טום וויטס"
אני רואה כיעור
אבל אני שמכיר אותך יודע מה עובר לך בלב כשאתה רואה את העיר
שלך
כתבת נפלא
זה שיר אמיר!
הגיבו לגרשון
 
 
27/3/05 13:50  מאת:
קליה וזהו

בתגובה ל
גרשון
נפלא!

אני מסכימה עם גרשון שהשיר הזה הוא כל כך אתה, וזה מה
שהופך אותו לכל כך חזק וכל כך מיוחד.
אני מקווה לגלות לאט לאט את כל המשמעויות הקטנות שלו (אם
תתן לי) - אני חושבת שמי שמבין את השיר הזה בדיוק כמו
שהתכוונת, יכול להגיד שהוא באמת מכיר אותך. והפוך.

האהבה שלך לעיר הזו היא מאוד מיוחדת ושומעים את הצביטה שזה
עושה לך בלב כשאתה מדבר עליה, מתגעגע.

אני מאוד אוהבת את השיר הזה, ואני שמחה שכתבת אותו - נתת
לי להכיר אותך טיפה יותר.

אוהבת המון, ליאור.
הגיבו לתגובה זו
 
24/4/05 15:53  מאת:
רויטל סער-מלכה
בתגובה ל
אמיר קליין
הגעתי לגמרי במקרה
וזכיתי לנקודת מבט מאוד מבפנים
על העיר שיכולתי רק לדמיין איך זה באמת לגור בה.
עוררת בי רצון מחודש
לנגן שם בלי סיבה בלי מחשבה על בית לחזור אליו..
סתם ככה ברחובות.

אגב, אתה יותר ממוזמן להיכנס לדפיוצר שלי
ולהקשיב ל"שמור עלי"
הוא נכתב די ממזמן.

אהבתי מאוד.
הגיבו לתגובה זו
 
14/11/07 8:48
מאת: מישו
בתגובה ל
אמיר קליין
אני כותב לך מרחוק, גם מגוף, גם מנפש.
ואני מכיר את השיר הזה, הוא חרוט לי כבר שנים בין האצבעות,
זוהר בעיניים, מתגלגל על הלשון. זה סיום נפלא ליום נורא, וזה
לא באמת משנה מי אני ומה קרה. גם אני לא יודע את התשובות
לשאלות קלות. המצב מדרדר בליריות יתר ודרמטיות בשקל.

לילה טוב, אחי.
הגיבו לתגובה זו
 
20/1/08 18:45  מאת:
קליאופטרה בראון
בתגובה ל
אמיר קליין
היי, איזה יופי!!!
כמה אווירה! כמה מסמרים דפוקים היטב היטב בפנים!
נהניתי מכל מילה מדוייקת.

אתה מוזמן :)

קליאו
הגיבו לתגובה זו
 
21/3/25 23:45  מאת:
אור הראל

בתגובה ל
אמיר קליין
וגם אני לא שכחתי אותך
הרפתקאות שקטות
לב פתוח בלי מסיכות
אהבנו את עצמנו דרך
העולם המנוכר
שאט אט נשזרנו לתוכו

הזמן לא לינארי, וחלק מאיתנו חי שם לנצח
הגיבו לתגובה זו
 
 
22/3/25 21:39
מאת: אמיר

בתגובה ל
אור הראל
יא אללה! איך התגעגעתי אליך!

תתקשר:
058-5567711
הגיבו לאמיר
 
23/3/25 8:32
מאת: נאוה

בתגובה ל
אמיר קליין
מילים שנוגעות ואצטט משלך:
"זה שיר פרידה לתקופה שאיננה,"

תודה רבה.
נאוה-rnavanava@walla.com
הגיבו לנאוה
 
חוות דעת על היצירה

X
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
שיר כאב, עובר
ושב איזה מזל
אני שר עכשיו

-האשדודי הזועם
בערב כשרונות
צעירים


תרומה לבמה




בבמה מאז 26/3/05 12:04
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אמיר קליין

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה