שוכבת עם בגדים זרוקים ומלוכלכים.קמה עם כאב ראש נוראי מסתכלת
לצדדים הסלון מבולגן ,כל דקה שעוברת הרצפה נהיית יותר קרה
וקרה ופשוט אין כוח לקום,לבסוף התרוממה מרצפה קרה .
מחפשת ומחפשת בתוך מטבח, שנראה יחסית טוב לעומת הסלון, קפה
וסוכר אבל נשאר רק קמוץ סוכר ואין קפה .יורדת למטה אל המכולת
רואה את הקפה אהוב ,מסתכלת בכיס רק שלושה ש"ח. יוצאת ממכולת
בידיים ריקות עם פנים עצובות ורואה איך כולם מבטים ובוהים
והרגשת צמרמורת  מכסה את כל הגוף.אין כוח להיכנס לדירה הקטנה
ומלוכלכת .רואה ספסל יושבת ,חושבת על עבר על החיים טובים
שהיו,רוצה לחזור לשם אבל מבינה שאין דרך חזרה ,אין את הדלת
שתתפתח .אז צצות בה מחשבות על עתיד , דברים נוראים שעוברים לה
בראש  שאיננה  רוצה שיקרו כמו להיות קבצנית או להידרדר לסמים
ולעולם התחתון .פתאום בתוך כול המחשבות, רואה בחור הוא נותן
לה את היד מסתכל אליה בחיוך ואומר לה בואי,ורק שומעת מרחוק
קוראים בשמה ,מסתכלת אליו ושומעת את קול עוזבת לו את היד
והולכת לכיוון הקול ,רק מסתכלת לאחור ורואה את הבחור עומד שם.
מסתכלת על השעה ושעה הייתה 6:45 .שומעת את אביה קורא בשמה זמן
לקום לבית ספר,  קמה ממיטה החמה מסתכלת על חדר ואומרת "איזה
מזל שכל זה היה חלום" וחיוך רחב עולה על שפתיים....