צל נע בין אחיו, הקול העמום של השקט חודר לאט לתודעה ומפעיל
פארנויות שלא ידעת שקיימות אצלך.
בין סידקי המרצפות החשוכות מנצנצים שברי החלומות, קרני אור
שקטות באפלה. חלקם מחייכים, חלקם בוכים, חלקם אבודים, צועקים
לאחיהם השברים.
כמעט ומתפתה להרים אחד השברים למזכרת, הרי הם כל כך יפים,
באלפי שברים, בהרמוניה. כמו רוקדים רק לך. אבל מה תואיל לך
שארית של חלום?..
במוחך, מפילה את שארית החלום המתוק, סוגרת את השער בקול חריקה
ונעלמת בדממה הסוררת, משאירה אחריך את סמטאת החלומות השבורים
לאנחות.
פבואר 2005.
משהו נשבר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.