דורון שרייבר / ואז... |
את כאן.
את ממש לידי.
אנחנו על אותה המיטה. בחדר שלך. בבית שלך.
אף אחד לא בבית.
אני יכול להסתכל לך בעיניים.
אז אני אוכל להתחיל להתקרב אלייך באיטיות.
את תוכלי לתת לי להתקרב ורק לחייך חיוך ביישני.
אז אני אוכל לתת לך נשיקה עדינה על השפתיים.
ואת תוכלי להמשיך את הנשיקה.
אני אוכל לעצור ולהסתכל עלייך שוב.
אני אוכל ללטף את השיער שלך ברכות.
ואת תוכלי להחזיק את ראשי בידך ולקרב אותי אלייך.
אז אני אוכל להסית את שיערך מעל פנייך.
אני אוכל לרכון לעברך ולהרביץ לך את הנשיקה של החיים שלי, ושל
ושלך.
את תוכלי לנשק חזרה בשיא התשוקה.
אני אוכל להתחיל להוריד ממך את הבגדים.
ואת תוכלי להוריד ממני את הבגדים גם כן.
אז אנחנו נוכל להמשיך להתנשק עד שניהיה ערומים לגמרי.
אני אוכל להצמיד אותך למיטה.
את תוכלי להסתכל עליי מתחתיי במבט שפשוט אומר הכל.
אז אני אוכל להגיד לך שאני אוהב אותך.
ואת תוכלי להגיד לי בחזרה.
ואני אוכל להמשיך לנשק אותך.
ואז את תוכלי להצמיד את גופי אל שלך.
ואז.......
את מסתכלת עליי הולך ולא מבינה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|