היית שם- הייתי בתוך זה
הרגשת את הדקירה הזאת בבטן
איך הכל יוצא פתאום...
ראית כל שלב
נגעלת- לא נגעלת כבר
יודעת מה בא אחרי מה
ראית את הצבע
הרגשת את הטעם
זוכרת- לא זוכרת שזה לא מה שאת רוצה.
זה כל כך לא שווה את זה
תהיי עצמך, תנסי
תוותרי, עזבי את זה... תתמודדי
-לפעמים את רואה בדו מימד,
כשלרגע הסרט מאבד ת'פרופורציות
כשלרגע הצילום קצת נסדק,
כשהכל מתהפך-
מסביב רק שחור וכהה...

את רצה מהר,
סוגרת ת'דלת
ומתחילה... מתחילה לרחם.
כמה מצחיק זה-
אף אחד לא יודע
כמה עלוב את מרגישה אחרי...
ואת לא יכולה להיזכר
בהרגשה שפוקדת
ואת מרגישה- לא מרגישה
את הכאב-
מחדש

ואת מפסיקה,
ואת חוזרת
ואת זו לא את,
וזה- זה לא זה.