עומר פייד / לעולם לא תדעי |
אמא, כמה אפשר לסבול?
מדוע העולם כה רשע?
מדוע היא כל כך קשה?
לעולם לא תדעי כמה סבל.
לעולם לא תדעי איזה אבל.
בלב שלי יש משרפה.
אני מכוער והיא כה יפה.
אמא, זה כבר מאוחר בשבילי.
אמא, פשוט לא מצאתי ת'עצמי.
ככה החיים שלי נגמרים.
ככה לבד, ללא חברים.
לעולם לא תדעי כמה סבל.
לעולם לא תדעי איזה אבל.
הלב שלי חבול ודואב,
החיים מרים והגוף כואב.
אמא, איני יכול.
אמא... כמה יכול עוד בנאדם
לסבול.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|