עם מרים ברוקס, קוסמטיקאית, לנחל פרת שמורה שמורה


יצאנו, כמו שאומרים, באופן ספונטני לטיול שתכננו ודחינו מספר
רב של פעמים, כי תמיד
היה חם או קר מידי, מסוכן מידי, מאוחר מידי, לא עשיתי קניות
וכו'.
בתוך הפקקים של ירושלים שאלתי את מרים ברוקס הקוסמטיקאית שגרה
מול, אם היא
שמחה.
"לא יודעת יש לי המון עבודה, מה פתאום טיול, אולי פעם אחרת"
גלשנו אל עבר הישוב
מעלה האדומים ופנינו מזרחה, בירידה ליריחו, ומרים ברוקס מספרת
לי עדין את ענייני
דיומא ולא שמה לבה לצבעים האחרים, לנוף המשתנה, לישובים
שבפסגות.
זאת עד שפנינו בהוראת השלט הכתום אל "מצפה נחל פרת".
כאן חנה גדוד הקצינים בימיה הראשונים של מלחמת יום הכיפורים
סיפרתי לה והיא היתה,
נראה לי, מתוחה מעצם הירידה מדרך המלך. נוסעים לשם אמרתי לה
והצבעתי על מגרש
חניה קטן שממנו מתחיל שביל בנוי בעדינות אל תוך גאיון.
מה צריך לקחת?
קחי אתך את דברי הערך, הנהלת המדבר איננה אחראית לנזק אובדן
וכיוצא באלה.
אקח גם קרם שיזוף אתה יודע לא טוב לעור להיחשף לשמש.
הלכה... והשתתקה ... והשתנתה.... והנוף התחיל לפעול עליה כמו
הולריאן של אימא שלי
כשהיא מתוחה.
למה נחל פרת?
"קום לך פרתה וטמנהו שם בנקיק הסלע" (ירמיהו י"ג 4 )
את מה טמנהו?
את אזור הפשתים.....
שמי טמן?
ירמיהו הנביא בן ענתות היא ענתא שם למעלה...


שלושה מעינות גדולים נובעים בוואדי קלט - עין פרה, עין פוואר,
ועין קלט.
"תראה שם", אמרה "כמו נאת מדבר...
כן נאת מדבר אמרתי שמח כי הנערה התחילה להבחין.
צומח בו השיזף, והזקום, תמרים ועוד כל מיני צמחים מעניינים
תשמע!,.. מה זה?, התרגשה,
שומעת שני עורבים משתעשעים בקריאות חיזור.
"ועורבים מביאים לו לחם ובשר בבקר ולחם ובשר בערב ומן הנחל
ישתה (מלכים א' י"ז
6-5)
"על מי נאמר?"
על אליהו הבורח מפניו של אחאב.
"מלא בהיסטוריה המקום הזה"
התיישבנו בנקודת התצפית מביטים בנוף
"איזה יופי" מלמלה כמה פעמים,
"כמו להיות קרוב לאלוהים".

בואי - אמרתי לה
"רגע, ... תן לי דקה, תן כמה שניות של שקט .... ומה זה שם?"
זוהי אמת המים 14 ק"מ
אורכה, תשעה גשרים, חמש מנהרות, מפעל מים אמיתי שראשיתו בימי
החשמונאים, להוביל
המים לקיפרוס מבצר שהורדוס בנה לעצמו מעל ליריחו. כשהסברתי לה
כי את התצפית בנו
בסיוע המנהל האזרחי, וממנה אפשר לראות את יריחו ואת ירושלים
במבט אחד,
ושאדריכלות הנוף כאן מתחשבת ולא פוגעת, והמקום מתאים לכל מי
שמעוניין לטייל באזור
ויש בו מפת תצפית משוכללת לא הייתי משוכנע שהיא מקשיבה לי.
"להתבודד כאן יכול להיות משהו משהו" - אמרה
תמיד באו הנה להתבודד - נביאים, מורדים, נזירים עד היום הזה
בהמשכו של הנחל ישנו
מנזר דיר מר ג'ריס או בשמו המוכר יותר סנט ג'ורג' שניבנה עוד
במאה השישית ולידו מערות
למתבודדים - שנמשיך?
"רגע"
בואי נלך מכאן, צריך עוד להגיע לים המלח לפני שעלם לגמרי, שם
את צריכה ללמד אותי
את ענייני המריחות והעור היפה והפינוק. "רוצה לרדת להרגיש את
המים בנחל ,
כמה זמן זה ייקח"?

שעה, שעתיים"

חזרנו לאוטו ובנסיעה איטית וזהירה ירדנו בדרך שחציה סלולה אל
מגרש חניה מסודר, אל
נאת המדבר אל המים החיים.
אל כאלה מקומות מגיעים גם הקאקים, הבזים האדומים, הרחם
והחיוויאי, העקב והעיט,
לילית וחצוצרני המדבר, הקוקיות
ושלדג לבן חזה שבא לדוג כאן .... אפשר לראות בגן העדן הזה גם
את הנשר וה......
"עכשיו תשתוק קצת, אל תסביר לי יותר תן לי להתרשם בשקט"
ונתתי לה.
רחצה את פרצופה במים ואת ידיה, וחלצה את נעלי הלאק, וטבלה את
כפות הרגליים במים
הזורמים, ושכבה על האדמה, וטיילה בין העצים, וראיתי, כן ממש
אפשר היה לראות, את
השלווה שנמרחת לה על הפרצוף היפה.
שמתי לב כי בדרך חזרה היתה עירנית לנוף, ורגע לפני שנפרדנו
בקשה לקבוע יום לרדת שוב
אל המדבר.
אל ים המלח, להתפנק וללמוד את המקום המיוחד הזה בדרכה שלה.